גמגום אצל ילדים זוהי תופעה שמדאיגה הורים רבים. אז לפני שמתחילים לדאוג, כדי שתדעו כמה עובדות: תופעה של גמגום בגיל הרך נפוצה מאד (קיימת אצל 5% מהילדים) ומופיעה לרוב לפני גיל 3. אצל מרבית הילדים הגמגום יחלוף ללא כל צורך בהתערבות מעבר להדרכת הורים ורק אצל 1% מהאוכלוסייה, הגמגום יהפוך כרוני. אם כן, מה עושים כאשר הגמגום הוא כרוני? ומתי כדאי לפנות לקלינאית תקשורת מומלצת לילדים? כל התשובות במאמר הבא.
הנה מספר מצבים בהם כדאי לפנות להתייעצות של קלינאית תקשורת לילדים, אשר מתמחה בגמגום:
אנחנו ב-Junior Therapy מציעים פגישת ייעוץ אצלכם בבית, עם קלינאית תקשורת לילדים בעלת ניסיון בתחום הגמגום, במהלכה תוכלו לקבל מידע על גמגום, ותוכלו לדעת האם יש צורך רק במעקב, בהדרכה, או גם בטיפול. הטיפול עצמו גם הוא מתרחש בבית, בסביבה הטבעית של הילד.
בגילאי טרום בית ספר יש מגוון שיטות לטיפול בגמגום. שיטות טיפוליות מסורתיות לבעיית הגמגום מתמקדות לרוב על מציאת דרכים וטכניקות להוצאת המלים. לדוגמה, הם מלמדים את הילד/ה לנשום באופן שונה, להאט את הדיבור, להאריך את הצליל ההתחלתי, וכדומה. במקביל הטיפול מתמקד בבניית הביטחון העצמי של הילד, על פי האמונה, שביטחון עצמי חזק משפר את יכולת ההתבטאות והדיבור של הילד/ה.
רוב הילדים המגמגמים מוטרדים מהגמגום שלהם ומתחושת חוסר השליטה שיש להם בדיבור. לגמגום מתלווים פעמים רבות רגשות קשים של מבוכה, פחד, אשמה, בושה, שלעיתים מובילים לכך שהילד נמנע ממצבי דיבור וממצבים חברתיים. הנה רשימה של דברים שתוכלו לעשות מהרגע הראשון, כדי לסייע לילדכם (ולכם) להתמודד בצורה בריאה יותר עם הגמגום:
היו קשובים לילדכם ותבדקו איתו למה הוא זקוק. ייתכן שהוא פחות מוטרד מהגמגום עצמו אלא דווקא מקשיים אחרים בבית הספר או עם החברים.
כל התוכן באתר נכתב על ידי מטפלים מטעם JuniorTherapy ומשקף את הידע והניסיון האישי והמקצועי של אותם מטפלים. עם זאת, תוכן האתר והמידע שמוצג בו אינו מהווה המלצה או ייעוץ רפואי ואינו מחליף התייעצות מקצועית אישית עם רופא או מטפל מוסמך. יישום המלצה או קבלת החלטה רפואית על סמך קריאה באתר הם על אחריות הקורא בלבד. כל הזכויות על תוכן האתר שמורות ל-Junior Therapy ולאסתי נעים-פלד. אין להשתמש או להעתיק תוכן או מידע מהאתר ללא אישור בכתב של אסתי נעים-פלד וללא קישור לאתר זה.
Ⓒ כל הזכויות שמורות ל-Junior Therapy
Produced by Webzilla
